בס"ד,מנחם אב תשע"ב
סיום הש"ס בברנוביץ'
ברנוביץ' היא עיר במערב בלורוס. בברנוביץ' צומת רכבות. רכבות המובילות למינסק, מוסקבה וורשא. כמו כן מבני תעשיה שונים ומרכז של אזור כפרי. בשנת 1941 היו בברנוביץ' כ – 12 אלף יהודים. בברנוביץ' שכנה ישיבת "אוהל תורה" שבראשה עמד הרב אלחנן וסרמן, ממנהיגי אגודת ישראל בפולין וידוע מאמרו "עקבתא דמשיחא" שפורסם בשנת 1938 והיום אפשר לקרוא אותו בספרו "קובץ מאמרים". כמו כן היתה בברנוביץ' ישיבה חסידית של חסידי סלונים "תורת חסד" שראש הישיבה היה הרב ר' משה מידנר שעליו ישנם סיפורי מופתים רבים בקרב חסידי סלונים כמו כן היה גדול בתורה ואף קרוב לר' חיים מבריסק.
ומה הקשר שלי לעיר זו? אימי ז"ל נולדה בברנוביץ', עלתה לארץ בשנת 1935 לערך, ובברנוביץ' נשארו הוריה, שלושה אחים ושלוש אחיות, את השואה שרדו שני אחים שברחו ליערות ואחרי השואה עבר האחד לארה"ב והשני לקנדה. ההורים, אח אחד ושלוש האחיות נרצחו ע"י הנאצים בברנוביץ'.
והיכן מתחיל סיפור סיום הש"ס בברנוביץ'? בחול המועד סוכות קבלתי טלפון מנחמיה רפל ששאל אותי מה אתה עושה בט"ו באב? הבעתי תמיהה. היום אתה שואל אותי על עוד 10 חודשים? והוא אמר : זה מועד סיום הש"ס ללומדי הדף היומי. ואיני יודע למה ומדוע אך התשובה היתה " אני עושה סיום ש"ס בברנוביץ' וכך הכל התחיל.
בסביבות פורים ראיתי ש"שַי בר אילן" מוציאים טיול -מסע "בעקבות הישיבות הליטאיות" אחד היעדים במסע - העיר סלונים, עיר הסמוכה לברנוביץ'. התקשרתי ליהודה חן והוא הפנה אותי לעקיבא סלע המדריך. בררתי עם עקיבא שאמר שברנוביץ' אכן סמוכה. אין בעיה תיקח מונית ותוכל לנסוע ולבקר בברנוביץ'. כאשר שמע על התוכנית שלי הכניס את ברנוביץ' למסלול הטיול ויכולנו לעשות סיום ברוב עם.
מהרגע שנרשמנו למסע, עברתי חוויות רבות שאין מקום להאריך בהם כאן. אזכיר שתי חוויות, האחת פגישה בבני ברק עם יהודי בן 85, יליד ברנוביץ' שביקר שם לפני מספר שנים וסיפר לי על העיר, והשנייה פגישה עם האדמו"ר מסלונים שמשפחתי היו ועדיין מחסידיו. האדמו"ר סיפר לנו. לבן דודי ולי דברים שלא ידענו על הסבא שלנו וזה היה עבורי גילוי גדול.
ואנו מגיעים סמוך לנסיעה ומתחילים להתלבט מה לוקחים איתנו למסע כזה ונגיע לסוף לאחר ההתלבטויות:
1. ערכה לסיום הש"ס – מפה לבנה, בקבוק יין, כוסיות, עוגיות ותמרים. עדיין לא יודעים איך נעשה אך יש לנו דברים שאיתם נעשה.
2. צילום הדף האחרון של מסכת נידה עם כל הנוסח הנאמר בסיום מסכת.
3. צילום ההקדמה של הנצי"ב לספר בראשית.
4. הספר "נתיבות שלום" של האדמו"ר מסלונים.
וכך יוצאים לדרך נרגשים אך בטוחים שהכל יהיה לטובה וזאת כי הרי אנו מצויידים בברכה של האדמו"ר.
"סעו לשלום וחזרו בשלום ואז תבואו לספר לנו רשמים". אלו היו דבריו כאשר נפרדנו אחרי שהייתי אצלו.
כאשר בפגישה, תוך כדי המסע סיפר כל אחד על הסיבות להשתתפותו אמרתי: "הכל מכוון ליום שני, ביום שני הכל הולך לכיוון ברנוביץ' שם השיא – סיום הש"ס.
ביום שני קמנו והייתי אחוז התרגשות. התחנה הראשונה היתה העיר סלונים ביקרנו בהריסות בית המדרש ואח"כ נסענו לבית הקברות בסלונים. שטח מגודר על גבעה כאשר בראש הגבעה קברים של שלושה מאדמו"רי סלונים, של האדמו"ר הראשון מסלונים, בעל יסוד העבודה ושל שני ניניו, האדמו"ר ר' יששכר ליב וינברג שהיה בעיר סלונים ואחיו, ר' אברהם וינברג שהוא אדמו"ר בתחילה בביאליסטוק ולאחר מכן בברנוביץ'. במקום זה התרגשותי היתה רבה ובתמונות ראיתי שהגעתי הרבה לפני הקבוצה לקברים, כנראה הלכתי מהר, או רצתי, הרגשתי בפנים שאני זוכה לעמוד במקום בו סבי הי"ד עמד והתפלל, סבא שלא הכרתי ולא ידעתי עליו דבר ועכשיו אני זוכה להתפלל במקום זה. אמרנו מספר פרקי תהילים ואמרתי "קדיש" בהתרגשות רבה.
ומשם לברנוביץ'. בדרך לשם שיתפתי את המשתתפים במה שעובר עלי. בחרתי, בין השאר, לקרוא שיר של לאה גולדברג " למדני אלוקי ברך והתפלל" שיש בו "הפרי הבשל" "העלה הקמל" וגם "ברכה ושיר הלל". כל זה ביטא את הרגשותיי באותה עת.
נכנסנו לברנוביץ'. בלעתי את המראות, את הרחובות והבתים והגענו למקום בו היתה ישיבת "אהל תורה". המבנה קיים. כיום משמש המקום כאולם ספורט. המדריך קיבל אישור להיכנס פנימה. בפנים יש שלט הנצחה לישיבה. פרשנו על השולחן את הערכה שהבאנו. חילקתי את הדפים ובדמע והתרגשות סיימתי את הש"ס. אמרתי ההדרן כמקובל וסיימתי בקדיש הגדול שהיה מבחינתי כפול, על סיום הש"ס ועל משפחתי שנרצחה בעיר זו ע"י הנאצים.
עבורי מסע זה, מעבר לביקור, מעבר לאירוע היה מסע מרתק של היכרות עם משפחת אימי והרגשתי שאנחנו, תמי ואני, עושים מסע של חיים.
יאיר נוי.
