תוכנית סיור לימודי לחו"ל בנושא בתי קברות יהודיים
יום שלישי, י"ח באדר ב' (25.3.08) - יציאה אחה"צ, תל אביב – וינה (ערב)
יום רביעי, י"ט באדר ב' (26.3.08) - סיור בוינה, 3 בתי קברות, המוזיאון היהודי, בית הכנסת
( 9.00- 14.00) ( 15.00 ) (18.00)
יום חמישי, כ' באדר ב' (27.3.08) - נסיעה באוטובוס לברטיסלבה (פרשבורג), ביקור בקבר החתם
סופר, (10.00) בית הקברות היהודי והגטו היהודי.
נסיעה לפרג דרך ניקלשבורג ((15.00)
יום ששי, כ"א באדר ב' (28.3.08) – : בית הקברות של המהר"ל, בית הקברות של "הנודע ביהודה", בית
הקברות הפעיל.
שבת, כ"ב באדר ב' (29.3.08) - פגישה עם הקהילה, סיור בגטו היהודי,
יום ראשון, כ"ג באדר ב' (30.3.08) – טיסה לוילנה סיור בשלושת בתי הקברות של וילנה (קבר הגאון),
(15.00-18.00)
יום שני, כ"ד באדר ב' (31.3.08) נסיעה לקובנה בקור בבתי הקברות, (ר' יצחק אלחנן ספקטור),
סלבודקה, הפורט התשיעי, (10.00 – 15.00)
חזרה לוילנה דרך טראקי, (אם יהיה זמן) ביקור בבית הקברות
הקראי העתיק ביותר באירופה. יער פונאר, וילנה.
יום שלישי, כ"ח באדר ב' (1.4.08) - טיסה למילנו ביקור בבית הכנסת ובבתי הקברות, נסיעה לפיזה,
(10.30 – 15.00)
יום רביעי, כ"ט באדר ב' (2.4.08) - פיזה, סיור בבתי קברות, בתי כנסת , נסיעה לרומא, ביקור
בקטקומבות (לא יהודיות) (15.00) בית הקברות היהודי, הרובע
היהודי? ארוחת ערב, טיסה לת"א (21.40)
השעות המסומנות בסוגריים הן לפי התכנון, תלוי בעומסי תחבורה וגורמים נוספים
נספח לימודי למקומות הסיור (י"ח – כ"ה באדר ב' תשס"ח):
הסיור מיועד למנהלי חברות הקדישא הגדולות בישראל ולבעל תפקידים בפורום זה, ומטרתו להציג בפני המסיירים נושאים ייחודיים ובעיות שנפתרו בבתי קברות יהודיים באירופה.
להלן רשימת המקומות שהסיור יעבור בהם והנושאים המרכזיים להדגשה:
וינה - בוינה שלושה בתי קברות יהודיים, אחד מהם פעיל גם כיום.
העתיק שבניהם נמצא במרכז וינה (בתוך הרינג), אזור של נדל"ן יקר ביותר, בית הקברות נחרש,
לאחר לחץ של הקהילה היהודית, השטח הושאר בתוך שטח בנוי ומסביבו נבנה בית אבות. בית
הקברות שוחזר מחדש ע"י מיפוי המצבות שנמצא. כיום יש אפשרות לכל יהודי לבקר במקום,
למרות שהשטח הוא פרטי.
בית הקברות החדש בוינה מורכב מ- 4 אגפים: אגף כללי בו נקברים כלל התושבים ובתוכו הוקצתה
ליהודים חלקה מיוחדת (למרות שיש אגף יהודי נפרד). בחלקה זו נקבר האדמו"ר מבויין. אגף נוסף
בבית הקברות הוא נוצרי – קתולי, אגף שלישי הוא נוצרי – פרוטסטנטי, והגף הרביעי הוא יהודי.
באגף זה בית לוויות גדול ומפואר, משרדי החברה קדישא, כולל מיפוי של כל הקברים, מספר מצבות
זיכרון, כולל לחייל צה"ל. באגף זה קבורים מספר אדמור"ים ( (מטשארטקוב ומסטרופקה).
ברטיסלבה (פרשבורג) - בפרשבורג נמצא קברו של ה"חתם סופר", מקום קבורתו מלפני כ-200 שנה,
נמצא באזור בו העירייה עשתה שינויים טופו גרפים, והעלתה את מפלס הקרקע בעשרות מטרים,
לצורך פיתוח האזור והקמת גשר מעל הנהר הזורם בסמוך, כתוצאה מכך היה צורך להעביר חלק
מקברי היהודים שנקברו שם, בניהם קברו של ה"חתם סופר". לאחר לחצים רבים של מספר יהודים,
ותרומה כספית גדולה, נמצא פתרון הלכתי שלא להעביר את הקברים, אלא להשאירם מתחת לקרקע
ולהגיע למקום הקבורה במנהרה שנבנתה במיוחד.(בשנת 1950)
בסמוך לקברו של ה"חתם סופר" במפלס יותר גבוה, נמצא בית הקברות היהודי בו נטמנו קרובי
משפחתו של ה"חתם סופר" ורבנים נוספים מהקהילה הגדולה שהייתה שם. ניתן לבקר בבית הקברות
הזה ולהתרשם מהמנהגים שהונהגו שם (למשל, איסור על הבאת פרחים לבית הקברות).
מיקולוב (ניקלשבורג) - בעבר הייתה עיר ואם בישראל. הקהילה היהודית במקום הייתה מהחשובות בכל
מורביה (דרום צ'כיה). הייתה בה ישיבה גדולה, היו בה בתי כנסת רבים .
היהודים גרו ב"אזור היהודי" שבו נשאר עד היום בית כנסת "דאר אלטע שול" , המשמש כיום
כמוזיאון יהודי. באזור בית עלמין יהודי שהגדר עשויה ממצבות, יש בו חלקת רבנים.
פרג - בפרג שלושה בתי קברות יהודיים. העתיק שבניהם ידוע כבית קברות מהקדומים ביותר באירופה.
בו קבור המהר"ל (1609). מאחר ושטח בית הקברות נמצא בעיר העתיקה (כיום במרכז פרג), והאזור
לא היה משופע בקרקעות, במיוחד כאלה שהיו שייכים ליהודים. נקבעה שיטה מיוחדת לשימוש בבית
הקברות, על ידי כך שכל 50 שנה היו מרכזים את כל המצבות וקוברים על אותו שטח מחדש. כתוצאה
מכך אנו נחשפים היום לחלקה קטנה בה מרוכזים למעלה מ-12000 מצבות, כאשר ברור שאין מקום
פיזי לקבורה של מספר כזה של אנשים.
בית הקברות היהודי השני, גם כן נמצא במרכז העיר ונשמר בתוך שכונת מגורים, בבית קברות זה
נטמן ה"נודע ביהודה", (2 בתי הקברות אינם פעילים היום ומוחזקים על ידי הקהילה היהודית).
בפרג בית קברות שלישי פעיל, מסודר בצורה יותר מודרנית, יש בו בית לוויות גדול ומפואר, גם כן
נמצא בתוך שכונת מגורים.
וילנה - בית הקברות העתיק בוילנה בשכונת שניפשוק , בו היו קבורים הגאון וה"גר צדק" נהרס ע"י הרוסים
בשנת 1955 ובמקומו נבנה מרכז ספורט גדול. גם בגלל לחץ של יהודים מכל העולם, וגם בגלל
שהגאון הינו שם דבר בוילנה (גם בין הגויים), אפשרו לפני ההריסה להעביר את קברי הגאון ובני
משפחתו וקברו של ה"גר צדק" לבית הקברות החדש. מעניין שבבית הקברות החדש רוכזו הגאון ובני
משפחתו וה"גר צדק" תחת אהל אחד. (אולי בגלל רצונו של הגר"א).
בית קברות ישן נוסף היה בוילנה בשכונת אזארצ'ה, בו נקברו בין השנים 1828 עד 1940. בבית
קברות זה נקברו כ-70000 יהודים. גם הוא נהרס ע"י הסובייטים בשנים 1961-3 והמצבות של נבזזו.
לאחר קבלת העצמאות, ניסו לשקם את בית הקברות, נאספו המצבות מרחבי וילנה ונבנה לוח ענק עם
כל המצבות בכניסה לבית הקברות, בתוך שטח בית הקברות נשארו מצבות בודדות.
בית הקברות החדש (אליו הועבר הגאון), הינו בית קברות גדול ופעיל, מתוחזק ע"י הקהילה, כבר
בזמן המלחמה קברו שם, במקום קבר המוני לילדים שנספו בגטו וילנה. בכניסה בית לוויות קטן ולצדו
מוזיאון היסטורי קטן.
קובנה – גם בקובנה מספר בתי קברות, אחד מהם פעיל באלקוסט, בו נמצא אוהלו של ר' יצחק אלחנן ספקטור
ובנו (?) הרב צבי הירש ראבינוביץ. נסיבות העברת קברו אינם ברורים, בכל מקרה הוא לא נקבר שם
אלא בבית הקברות העתיק במעלה ההר הירוק, שם קבורים עדיין חלק ממשפחתו. בית הקברות הישן
מוזנח ביותר, המצבות זרוקות ושבורות, רק ב1991 הוא גודר, אבל נפרץ ומוזנח.
בשכונת סלובדקה, השכונה בה גרו היהודים, ובו היה הגטו, היו שני בתי קברות, אחד מהם נשאר אבל
נחרש ואין בו כמעט מאומה, על השני בנו בתים.
מילנו - העיר השנייה בגודלה באיטליה, בירת מחוז בצפון איטליה, ראשית ישוב יהודי במקום ,כנראה,
בתחילת המאה הראשונה. .במילנו נשאר בית הכנסת הגדול, וכן בבנין בית הכנסת עוד בתי תפילה.
בבית הקברות הראשון של מילנו לא נשאר כמעט דבר להוציא כמה כתובות המעידו על קיומו בתחילת
המאה ה-19. בית הקברות הנוכחי הוקם בשנת 1870 , בחלקה היהודית שבו מבני קבורה מפוארים.
פיזה - בית הקברות בפיזה בשימוש משנת 1674 ומשתרע על פני אזור רחב, שבו עצי ברוש רבים, גם כאן
מבני הקבורה מעוצבים בסגנונות אומנותיים יפים. יש במקום בית לוויות (תפלה) שבו מצבה המנציחה
את זכרם של קורבנות הנאצים.
בחלק החיצוני של החומה המקיפה חלק מבית הקברות , אפשר לראות כתובות בעברית על אבנים
רבות, המעידות אולי על קיומו של מקום קבורה יהודי אחר בקרבת מקום. אחד מהאבנים מוצבת
במוזיאון המקומי.
רומא - עד היום נתגלו שש קטקומבות יהודיות ברומא, ששימשו ליהודים כבתי קברות תת-קרקעיים בתקופה
הרומית. יש קטקומבות יהודיות במקומות נוספים באיטליה וכן בישראל בבית שערים. בניגוד לאלה
של הגויים, הקטקומבות היהודיות לא שימשו כמקום תפילה, לא היו בהם חללים רחבים והם מעוטרים
בסמלים יהודיים כמו:מנורה, שופר, אתרוג וכו' קיימות השערות רבות לקבורה יהודית בצורה זו: מפני
שהיהודים חששו מהרומאים וקברו בסתר, או שהקרקעות לא היו בבעלות יהודית ולכן קברו מתחת
לקרקע, או שזו הייתה השיטה המקובלת באותה תקופה.
