הרבנית אסתר רבקה זקס לבית שולמן, הסכימה להעביר אלי את היומן שכתבה על גטו קובנה, כדי שאפרסם זאת למען יקראו וידעו הדורות הבאים על מסירות הנפש העצומה שחיו בה היהודים בגטו קובנה.
אין ביומן זה מטרה של כתיבת אוטוביוגרפיה בלבד, אלא כדי שהקוראים יפנימו את השקפת עולמה של הכותבת שהייתה ילדה קטנה בגטו , חשבה שלא נשארו עוד יהודים ומה שהחזיק אותה היה התפילות ששמעה דרך החלון, לימוד התורה וניגון הלימוד של הגמרא, כפי ששמעה מאביה, היא שמרה כל הזמן על קדושתה, אכלה אוכל כשר בלבד!!! ועברה קשיים גדולים שמבוגרים לא היו עומדים בזה. הרבנית אסתר רבקה זקס כתבה ביומן: " גם ילדה קטנה לבדה יכלה בכל מצב להישאר דתייה. בכל הקשיים שעברתי בהם, זכרתי תמיד מי אני ומה אני צריכה לדרוש מעצמי. לאיזה עם אני שייכת ולאיזו משפחה. לפני מי עלי להפיל תחינות ותפילות ולבקש רחמים מרבונו של עולם.
"שמע ישראל" קראתי כנראה אלפי פעמים, כי זה היה שגור על פי, ותמיד חשבתי כי לי זה בפעם האחרונה לקרוא "שמע ישראל". הרבנית העלתה על הכתב את תמצית הדברים באופן מדויק כאילו חוותה אותם היום.
דומעות עיננו ורותח לבנו לקרוא את מסכת הייסורים של יהודי קובנה שהובלו לעקידה.
ליטא בכלל וקובנה בפרט היו מקום תורה, עשיית מצוות וחסדים לעין שיעור, עד שנפל הכורת עליהם. לא הרבה ניצלו מהתופת הגרמנית, והמעטים שזכו מבקשים להעביר, כל אחד בדרך שלו, את שקרה שם. היומן טרם פורסם (פרט למשפחה) וכאן באתר "מירושלים לליטא" הוא מפורסם לראשונה, לצפיה וקריאת היומן הקלק כאן
