קהילת יורבורג - מירושלים לליטא

קהילת יורבורג

שוכנת במערב ליטא, על הגדה הימנית של הנהר הגדול בליטא ניימן, במפגש עם שני יובלים הנשפכים אליו: מיטובה (Mituva ) ואימסטרה (Imsră) . העיר נמצאת 12 ק"מ מהגבול שבין ליטא לקלינגרד, השייכת לרוסיה. קרבתה לנהר ולגבול השפיעו מאוד על מצבה הכלכלי והתרבותי, שהפך אותה למרכז תקשורתי בין מזרח למערב. מכיוון שלא רחוק ממנה הייתה בעבר מדינת פרוסיה, מורגשת בעיר השפעת התרבות הגרמנית על חיי החברה ועל אורח החיים.
מיקומה גרם כנראה גם לכך שיורבורג היא אחת ממקומות היישוב היהודיים הקדומים בליטא. ידוע על יישוב יהודי במקום כבר בסוף המאה ה-16.
תחילתה של העיר היה במבצר שנבנה במאה ה-13 על ידי מסדר אבירי הצלב ונקרא בשם יורגנבורג או גאורגנבורג.
יורבורג נהפכה להיות עיר גבול ותחנת מכס, בשנת 1422 לאחר שחלה התייצבות בגבול שבין ליטא לגרמניה, החלו לכרות עצים באזור למטרות מסחריות, והשתמשו בנתיב הניימן לצורך השטת העצים לכוון גרמניה.
הפסקת השימוש בהעברת מטענים דרך נהרות, בניית מערכת כבישים טובה ומסילת ברזל מקלינגרד לקובנה ולרוסיה, הפכה את יורבורג לעיירה שגרתית, שתושביה מנסים להחיותה במשך השנה בעזרת פסטיבלים. הפסטיבל הידוע ביותר הוא הפסטיבל הבינלאומי של פולקלור המים שנערך בדרך כלל בחודש יולי.
יורבורג היא אחת מהעיירות העתיקות שיהודים חיו בה בליטא. האיזכור הראשון על יהודים בעיר הוא משנת 1593. אם כי ידיעות יותר מדויקות יש לנו רק מתחילת המאה ה-17. מתוך מסמכי "ועד מדינת ליטא" ניתן ללמוד שבשנת 1650 היו בעיירה בין 8 ל-10 משפחות שהתגוררו ב-7 בתים. היהודים באותה תקופה השתכרו מגביית מיסים באזור יורבורג. לקראת סוף המאה הגיעו מספר משפחות יהודיות מקובנה ועסקו במסחר ועסקים קטנים.
מספר היהודים גדל בעיר לקראת המאה ה-18. בשנת 1766 הגיע מספרם ל-2333. ועד הקהילה דאג ליהודים למוסדות חינוך, בתי כנסת ומקוואות, בית קברות יהודי ומוסדות צדקה וסעד. בית כנסת מפואר מעץ נבנה ביורבורג בשנת 1790. היה זה אחד מבתי הכנסת המפוארים והעתיקים שבליטא. הוא היה פעיל עד לכניסת הנאצים לעיר ב-1941.
במאה ה-19 התפרנסו היהודים בעיר ממלאכות רבות, בעיקר מסחר בעצים, עמילות מכס, תחבורה וחנוונות. בגלל מיקומה של העיר, קרוב לגבול, ישב בעיר ובסמוך לה חיל מצב שסיפק גם כן פרנסה למשפחות יהודיות.
הגרמנים, מעבר לגבול, השפיעו על יהודי יורבורג בהחדרת תנועת ההשכלה לעיר. השפעת המשכילים ביורבורג הייתה בהיקף הרבה יותר גדול מערים אחרות בליטא. ברוב בתי הספר בעיר למדו לימודים כלליים. בתלמוד תורה ביורבורג שנפתח לילדי העניים ומומן על ידי הקהילה, היה אחד מהמורים הסופר אברהם מאפו מקובנה.
יהודי יורבורג פעלו רבות גם בתחום הציוני, ברשימת התורמים למען יישוב ארץ ישראל שהתפרסמה בשנת 1890, הופיעו שמותיהם של עשרים מיהודי העיר.
בין שתי המלחמות, עם הקמתה של מדינת ליטא העצמאית, התבססו היהודים ביורבורג. מספרם של היהודים עלה לקראת מלחמת העולם השניים והגיע ל-2350 בשנת 1941.
בין שתי המלחמות התפרסמה יורבורג בנטייתם הלאומית של יהודי העיר ובתרבות העברית שהתבלטה ביניהם. הגמנסיה העברית שנשאה את שמו של הרצל, שכנה בתוך גן ציבורי שנקרא בשם "תל אביב". בית ספר חדש מרשת "תרבות" הוקם, בנוסף לתלמוד תורה שפעל בעיר.
ב-22 ביוני 1941 פרצה המלחמה בין גרמניה לברית המועצות, יורבורג נכבשה כבר ביום הראשון. חלק קטן מהיהודים הצליחו לברוח מזרחה, חלק הצליחו לעלות על ספינה שהפליגה לקובנה.
בתקופה הראשונה לאחר הכיבוש, שלטו הליטאים ביורבורג. המשטרה הליטאית היא זו שפגעה ביהודים, חייבה אותם לעבוד עבודות בזויות, חייבו את היהודים להרוס את בית הכנסת המפואר מעץ שעמד בעיר מאות שנים. הם הכריחו את היהודים לרקוד ולהתבזות בחצר בית הכנסת, לשרוף את ספרי התורה, כאשר ההמון עומד מסביב , חוגג ושמח. אנשי אינטליגנציה ורופאים יהודים הוצאו להורג, לאחר שהושפלו ועונו בידי ליטאים מקומיים.
ב-3 ביולי 1941 עצרו אנשי משטרה גרמניים בעזרת הליטאים, 322 יהודים, הובילו אותם לבית העלמין היהודי ושם ירו בהם לתוך בורות שנחפרו מראש.
בחודשים יולי – אוגוסט נמשכו האקציות במיוחד נגד קשישים וחולים.
ב- 4 בספטמבר 1941 נעצרו 520 נשים וילדים. הם נאסרו בבניין בית הספר היהודי במשך 3 ימים ואח"כ הועברו לחורשת סמלינינק הסמוכה לעיר, שם נורו למוות באש מקלעים ורובים. כמה צעירות הצליחו לברוח משם. כעבור שבוע הוצאו להורג כל היהודים שנותרו בעיר.
ביערות סביב יורבורג התקיימה פעילות של פרטיזנים ויהודים שהצליחו לברוח מהעיר. הגרמנים ניסו במשך 3 שנים לחסל אותם, אך הצלחתם הייתה מועטה.
לאחר המלחמה הגיעו ליורבורג כמה עשרות יהודים, חלקם מברית המועצות,לאחר שהצליחו לברוח לפני המלחמה, חלקם שירתו בצבא הרוסי.
מספר היהודים בעיר הלך והצטמצם במשך השנים. כיום לא ידוע על יהודים שנשארו במקום.

קהילות