צפרירה מלובני – שמוקלר
זה מספר שנים, החלק הארי בביטאון בו אתם אוחזים הם ראיונות עם דמויות משמעותיות בעולם האקדמי, בעלי זיקה למחויבות השליחות שלקחנו על עצמנו - חברי עמותת דור ההמשך בהפצת יהדות ותרבות פולין שנכחדה עם השואה.
בכל הראיונות תמיד הוזכר שמו של פרופ' עמנואל אטקס, בראשוניות שלו, בפתיחת האשנב לגילוי תרבותה של יהדות מזרח אירופה. כמו כן ביכולתו להדביק תלמידים ואנשי מחקר בחשיבות פענוח הצופן התרבותי, הדתי, והחברתי של יהדות מזרח אירופה.
תהינו לא מעט כיצד אנו מראיינים את תלמידיו, אך עדיין לא ראיינו את החוקר, המורה והמחנך פרופ' עמנואל אטקס, פרופ' אמריטוס מהחוג להיסטוריה של עם ישראל, ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית.
אני שמחה שבראיון זה נפלה בזכותי ההזדמנות לתת לפרופ' אטקס במה כדי להכיר ולו במעט את עושר מחקריו, ספריו, הרצאותיו וכולם בתחום הגילוי של יהדות ותרבות יהדות מזרח אירופה.
בשנות נעוריך היית מדריך כריזמטי "בבני עקיבא", האם כבר אז במסגרת
הפעולות, שהעברת לחניכים הבנת שעתידך האקדמי יהיה בחינוך ובחקר
ההיסטוריה היהודית?
"בתקופה בה הייתי פעיל בבני עקיבא לא חשבתי כלל על קריירה אקדמית. כמו רבים מחבריי באותם ימים, ראיתי את עתידי ב"הגשמה" - היינו בקיבוץ. ואולם הזיקה בין תפקידי הדרכה וארגון שמילאתי בבני עקיבא ובין עבודתי באוניברסיטה, הן בהוראה הן בתפקידי ניהול אקדמי, ללא ספק קיימת. שכן הניסיון שרכשתי בבני עקיבא תרם רבות לעבודתי באוניברסיטה".
מה היה "הטריגר" שמשך אותך לצאת למסע בחקר תולדות יהודי מזרח אירופה
ותרבותה בשנים שהנושאים הנ"ל לא היו באופנה.
"קשה לי להשיב על כך תשובה וודאית. אני זוכר את עצמי כנער הקורא בכתבי 'מנדלי מוכר ספרים' ומוקסם מן ההווי של העיירה, אף על פי שמדובר ביצירות בעלות אופי סאטירי שתכליתן להציג את ההווי הזה באור מגוחך. אפשר שהושפעתי מבלי דעת גם מן העובדה שאבי היה יליד פולין ועסק בכתיבה ספרותית ביידיש. מכל מקום, הדברים התרחשו כאילו מאליהם, מבלי שאוכל להצביע על איזה שהוא "טריגר" מיוחד".
"הגאון מווילנה – יחיד בדורו" – זוהי הכותרת שנתת לספרך על "הגאון מווילנה",
כיצד רואה אתה אותו כיחיד בדורו?
"יחיד בדורו" זה התואר שבו הכתירו אותו רבים מבני דורו והדורות הבאים משום שראו בו דמות מופת. בני זמנו שהכירו אותו מקרוב תיארו אותו כמי שהשיג הישגים יוצאי דופן בלימוד התורה. מבחינת ההיקף הוא הגיע לשליטה ללא מצרים הן בתורה שבכתב הן בתורה שבעל פה, ובכלל זה התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, מדרשי ההלכה וספרות הפוסקים. כמו כן ייחסו לו בקיאות בתורת הסוד לרבדיה.
"אשר לדרכי הלימוד, הוא נתפס כחדשן הסולל דרכים חדשות בפירוש הטקסט. בנוסף לכל אלה, הגאון מווילנה נחשב ל"חסיד" במובן הישן של המושג, היינו אדם החי חיי פרישות והמקדיש את כל זמנו וכוחותיו לעבודת ה'. בזכות כל אלה הוא נתפס ותואר כ"יחיד בדורו".
עסקת רבות במחקריך על ראשיתה של חסידות חב"ד וכן על רבי שניאור זלמן
מלאדי "בעל התניא" – מה היה הקסם שהילך עליך שבגללו בחרת בחקר החסידות ?
"כתלמיד בישיבת בני עקיבא ב'כפר הרוא"ה' נחשפתי להווי החסידי. הרב נריה, שעמד אז בראש הישיבה, יזם מפגשים עם חסידים וחסידות. בי"ט בכסלו, הוא "חג הגאולה" של חסידי חב"ד (היום שבו שוחרר ר' שניאור זלמן מלאדי מבית הכלא), היו מגיעים אלינו חסידים מכפר חב"ד, מספרים על "האדמו"ר הזקן", מלמדים ניגונים וכיוצא בזה. חוויה עמוקה במיוחד הייתה עבורנו הנסיעה למירון בז' באדר שם בילינו שבת שלמה בחברת חסידים. הוקסמתי מן הניגונים, הריקוד והתפילה החסידית.
"כאשר למדתי באוניברסיטה השתתפתי בשני קורסים שעסקו בחסידות משתי נקודות מבט. פרופסור שמואל אטינגר התעניין בהיבטים ההיסטוריים-חברתיים של החסידות ואילו פרופסור ישעיה תשבי התמקד בהיבטים הרעיוניים שלה. בהשפעת קורסים אלה התחלתי להימשך אל הנושא כתחום מחקר והוראה".
מחקר חשוב נוסף שלך היה על רבי ישראל מסלנט וראשיתה של תנועת המוסר.
מהי תנועת המוסר? ומה הם עקרונותיה? ומה הייתה השפעתה על יהדות מזרח
אירופה?
"רבי ישראל סלנטר, שהחל לפעול סמוך לאמצע המאה ה-19, ביקש להוביל מהלך של התחדשות רוחנית דתית בקרב יהודי ליטא על ידי העמדת התיקון המוסרי של הפרט כיעד ראשון במעלה. בד בבד עם הקריאה להכיר בחשיבות התיקון המוסרי, הוא פיתח גם שיטת חינוך חדשה הקרויה "שיטת המוסר".
ביסוד השיטה עמדה ההנחה, שהסיבה העיקרית לכשלים בתחום המוסר נעוצה בפער בין ההכרה הקוגניטיבית ובין ההנעה הרגשית. מה שמניע את האדם לפעולה ומה שמכתיב את התנהלותו אינם התבונה והכרת הנורמות הראויות אלא כוחות נפש לא מודעים".
"לאור הנחה זו פיתח ר' ישראל סלנטר תיאוריה פסיכולוגית המושפעת מן ההגות האירופית המודרנית והמסבירה את המכניזם הנפשי המוביל לכשל מוסרי. על יסוד תיאוריה זו הוא פיתח פרקטיקות חינוכיות שתכליתן לאפשר לאדם לשלוט בכוחות הנפש שלו ועל ידי כך גם בהתנהגותו.
"כדי להפיץ את רעיונותיו ייסד ר' ישראל את תנועת המוסר, שפעלה בכמה קהילות בליטא והתבססה על "בתי מוסר" – היינו בתי מדרש מיוחדים לתיקון מוסרי. היקף ההתפשטות של תנועה זו בימי חייו של ר' ישראל היה צנוע למדי. ואולם לאחר מותו העתיקו תלמידיו את המאמץ משכבת "בעלי הבתים" (בלשון ימינו – המעמד הבינוני) אל בני הנעורים. הם יסדו את ישיבות המוסר שבהן נעשה ניסיון לשלב את האתוס הלמדני של ישיבות ליטא עם "שיטת המוסר" של ר' ישראל. ישיבות המוסר, שנוסדו בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 הפכו לגורם רב השפעה בקרב עולם הישיבות במזרח אירופה ובסופו של דבר השפיעה "שיטת המוסר", במידה זו או אחרת, על כלל הישיבות הליטאיות".
ערכת ספרים רבים ביניהם "הדת והחיים", "תנועת ההשכלה היהודית במזרח
אירופה" – מה הייתה חשיבותה של תנועת ההשכלה בהתפתחות החיים במזרח
"תנועת ההשכלה היהודית החלה לצמוח במזרח אירופה במהלך העשורים הראשונים של המאה ה-19. בהשפעת תנועת הנאורות האירופית ותנועת ההשכלה היהודית בגרמניה שקדמו לה, היא חתרה להוביל תהליכים של מודרניזציה בקרב יהודי מזרח אירופה. בין השאר היא שאפה להרחיב את תחומי הלימוד והיצירה הרוחנית של היהודים ולכלול בהם את המיטב של התרבות האירופית בת הזמן.
"מטבע הדברים שמהלך זה היה כרוך בהתנגשות ובעימותים בין המשכילים ובין אלה שביקשו להגן על המסורת. במובן מסוים אפשר לראות בעימותים אלה את השורשים ההיסטוריים של מחלוקות ומאבקים המתנהלים בעולמנו עד עצם הימים האלה. אלמלא ההשכלה קשה לדמיין את צמיחתן של תנועות מודרניות כגון הציונות ותנועת הפועלים היהודית. אלמלא ההשכלה קשה גם לדמיין את הופעתה של אורתודוקסיה מודרנית. זאת ועוד, תנועה ההשכלה יצרה ספרות עברית מודרנית ששימשה תשתית לספרות העברית החדשה בדורות הבאים".
העברת סדרת הרצאות "המנהיגים הגדולים" – מנהיגים ותנועות במזרח אירופה,
מי לטעמך הם המנהיגים שהשפעתם על היהדות במזרח אירופה הייתה רבה.
"אפשר כמובן להציע הגדרות שונות למושג "מנהיגים גדולים". מכל מקום, בסדרת ההרצאות שאליה מתייחסת שאלתך התמקדתי בחמישה אישים שפעלו במזרח אירופה במאות ה-18 וה-19. החמישה הם רבי ישראל בעל שם טוב – הנחשב למייסד החסידות; הגאון מוילנה – מי שהוביל את ההתנגדות לחסידות ושימש מקור השראה לזרם הליטאי הלמדני; רבי שניאור זלמן מלאדי – מייסד חסידות חב"ד; רבי חיים מוולוז'ין – תלמידו וממשיכו של הגאון מווילנה ומייסד ישיבת וולוז'ין; רבי ישראל סלנטר – מייסד תנועת המוסר ורבי יוסף יוזל הורוביץ – מייסד זרם נובהרדוק של ישיבות המוסר.
"מדובר המנהיגים רוחניים שכל אחד מהם סלל דרך חדשה וטבע חותם עמוק על חיי החברה היהודית בימיו ובדורות הבאים. אישים אלה ושכמותם תרמו תרומה רבת משקל להעשרת החיים הרוחניים של יהודי מזרח אירופה ולגיוונם".
מה גרם למלחמת העולם במאבק בין החסידים והמתנגדים, האם היה הגר"א
היוזם של המאבק ובכך הפך את המאבק לקיומי ומהותי עד היום?
"הגאון מווילנה נחשף לעדויות מרשיעות על התנהלות החסידים ולאור עדויות אלה הוא הכריז כי מדובר בתופעה של מינות. התפילה הנלהבת של החסידים הצטיירה בעיני המתנגדים כהתנהגות פרועה ומשולחת רסן. במיוחד הדברים אמורים במנהג ההתהפכות, היינו מעין עמידת ראש או עמידת ידיים, שקבוצה של חסידים רדיקאליים הנהיגה לפני
התפילה כאמצעי לשבירת הגאווה. את המרת נוסח אשכנז בנוסח האר"י (ספרד) ראו המתנגדים כסטייה "ממטבע שטבעו חכמים" – כלומר כסטייה ממסורת מקודשת. את ייסודם של מניינים חסידיים הם תפסו כפרישה מן הציבור. עוד הואשמו החסידים בביזוי תלמידי חכמים ובפירוש מסולף של ספר הזוהר.
"כאמור, הגאון הסיק שהחסידים הם בגדר כת סוטה ווכי ראוי להילחם בהם עד חרמה. בהשראת הגאון פתחה קהילת ווילנה במסע דיכוי שתכליתו להעביר את תופעת החסידות מן העולם. קהילת ווילנה קראה לקהילות נוספות ללכת בעקבותיה ובמשך שלושת העשורים האחרונים של המאה ה-18 ניהלו כמה קהילות חשובות בליטא וברוסיה הלבנה מסע רדיפות כנגד החסידים והחסידות.
"מהלך זה הגיע לקיצו בעקבות פטירתו של הגאון בשנת 1797 ובעיקר בשל התערבות הממשלה הרוסית שהכירה בזכות קיומה של החסידות. תלמידו וממשיך דרכו של הגאון, רבי חיים מוולוז'ין, הכיר בעובדה שהחסידים אינם מינים וכי "כוונתם לשמים". עם זאת, הוא סבר שהם טועים בכך שהם ממעיטים בערכו של לימוד התורה. בנהגת רבי חיים מוולוז'ין הפך המאבק בחסידות להתמודדות בעלת אופי רעיוני וחינוכי.
בשיחה שלי עם מספר מתלמידיך כמו פרופ' דוד אסף פרופ' מוטי זלקין וד"ר טיקוצ'ינסקי, כולם מזכירים אותך בהערצה כמורה כריזמטי שהטווה להם את
הדרך לעסוק במחקר על יהדות מזרח אירופה, מהו הסוד ביכולת להביא
תלמידים כה רבים להמשיך את הראשוניות שלך בחקר יהדות מזרח אירופה?
"את מזמינה את הנחתום להעיד על עיסתו אך עדיף שהעיסה תעיד על הנחתום. לעצם העניין, אני שותף לדעה שהדרכת תלמידים בכתיבת עבודת דוקטור היא גולת הכותרת של ההוראה האקדמית ועל כן השתדלתי למלא תפקיד זה באמונה. זכיתי לתלמידים מעולים ולמדתי מהם רבות. לשמחתי כמה מהם הפכו לעמיתי וחברי".
אנו הפעילים העוסקים בשמירה ובהפצה של תרבות יהדות פולין שנכחדה
בשואה, רואים במחקריך ובפעילותך חיזוק רב לפעילותינו, האם גם אתה רואה
חשיבות בהמשך הפעילות למען שימור תרבות יהדות פולין ברבדיה.
"השימור והלימוד של התרבות שנוצרה על ידי יהודי מזרח אירופה, כמו גם זו שנוצרה על ידי יהודים שחיו ופעלו באזורים אחרים, אינם רק בגדר מחווה כלפי העבר אלא מרכיב חיוני בחתירה ליצירת תרבות יהודית מודרנית".
אפילוג: עושר מחקריו וספריו של פרופ' אטקס מורכבים מחוליות חוליות המרכיבות את "שרשרת הזהב" (גאלדענע קייט) של יהדות ותרבות מזרח אירופה.
הנער הציוני הדתי שהיה מדריך, קומנר ומחנך בתנועת בני עקיבא והיה אף הקומונר הכריזמטי שלנו בתנועה, ראה את החשיבות בחקר יהדות מזרח אירופה על גווניה השונים, ובראשוניות שלו פתח לחוקרים רבים להעמיק ולחקור ולהפיץ את הידע, על מנת שתפארת יהדות מזרח אירופה תיזכר לעד.
