הנצחה אישית

במדור "הנצחה אישית" אנו מבקשים להנציח אנשים, ומשפחות של יוצאי ליטא ובלארוס.
אפשרויות מגוונות להנצחה באתר. לפ
רטים התקשרו לעקיבא סלע - מנהל האתר טל. 050-5287379

שם: חפש: חפש
  • ע"י עקיבא סלע
    הצג תיאור מלא
    המאמר "הנצחת זיכרון השואה באמצעות אנדרטאות בליטא ובישראל"
    נכתב ע"י עקיבא סלע להנצחת משפחת אמו גב' פנינה זלוטו ז"ל
    לבית טימייניקר שחלק ממשפחתה נרצחה בבורות הירי בברוניה גורה
    ליד העיר בריסק שבבלארוס.
    תמונת האנדרטה שנמצאת ליד הבורות.

    לקריאת המאמר הקלק כאן
  • ע"י ילדיהם אלי ויהודית זבולוני
    הצג תיאור מלא
    ביוגרפיה - קורות חייו 

    נח זבולוני נולד לאביו אליהו זבילביץ' ואמו רייכל, בקאמינקה שברוסיה הלבנה.
    בגיל צעיר המשפחה עברה לקוידנוב (בלארוס) שברוסיה הלבנה, עיר ספר בין רוסיה לפולין, לא רחוק מהעיר מינסק.
    משפחתו של נח זבולוני התפרנסה מהפעלת חנות מכולת. רנ"ז עצמו למד בקוידנוב ב "חדר" ואחר כך בבית ספר רוסי.
     
    1924
    בגיל 14 בגלל המצב הכלכלי והפרעות שעשו אנשיו של הצורר סימון פטליורה עזב את הבית.
    נח ניסה להבריח את הגבול לפולין בעזרת בן-דודה של אמו, בפעם הראשונה נתפסו אך נסיון שני הצליח, והגיע לדודו שחי בעיירה רוביז'ביץ (מרחק של 30 ק"מ מקוידנוב), שם התחיל ללמוד בבית הספר היהודי. 

    1925
    אחרי שנה החל ללמוד בישיבת אור ישראל (ישיבה קטנה של מיר) - ישיבה קטנה בסטויפצי (סטויפץ) במשך שנה וחצי. 

    1927
    נסע ל- קלצק (Kleck) שבליטא, ללמוד בישיבתו של רב אהרן קוטלר, בישיבה זו למד עם הרב שך. 

    1927-1929
    למד ב- וולוזין ליד מינסק, ואחר נסע ללמוד בעיר סמיאטיץ בפולין בישיבתו של ר' אליהו רמיגלסקי, ואחר תקופה קצרה בישיבת נובוהרדוק באוסטרוב מזובייציק (בעיקר כדי להקהות את "כתם" הציונות שדבק בישיבת רמיגלסקי, ושהיה יכול להפריע לו להגיע לישיבת קמניץ דליטא). 

    1929
    לימוד בישיבת כנסת בית יצחק - קמניץ דליטא תחת הנהגתו של רבי ברוך בר (דב) לייבוביץ. בישיבה זו למד עם רב יהודה גרשוני, שהיה שותפו למגורים וחברו הטוב
    בתקופת לימודיו זו, החל להתעניין גם בלימודי חול, ובנעשה בעולם, דבר שלא מצא חן בעיני ראשי הישיבה. 

    1932
    לימוד בישיבת דנובוהרדק - בית יוסף - מזריץ פודל ישיבה ששמה דגש על לימוד המוסר.
    בישיבה זו למד עם הרב ישראל יעקב קנייבסקי - הסטייפלר. 

    1933-1934
    לימוד בישיבה בעיר דווינסק שבלטביה תחת הנהגתו של הרב יוסף רוזן, הידוע בכינויו הרוגאצ'ובר-עילוי. 

    1934
    עלה לארץ, החליף את שם משפחתו מ- זבילביץ' ל- זבולוני.
    עבד בתל אביב בעבודות מזדמנות, בנמל, בצבעות בהתקנת תריסים ובנגרות. 

    1936
    עבר לירושלים. לימודים בישיבת מרכז הרב במשך 6 שנים (עד שנת 1942) 

    1942
    התחיל לעבוד בעיתון "המשקיף", בסניף הירושלמי. כמנהל אדמיניסטרטיבי. המשיך בעבודה זו עד סגירת העיתון והחלפתו בעיתון חרות בשנת 1948. 

    1944-1948
    פעל במסגרת האצ"ל וקרן תל-חי. עיקר עיסוקו היה מודיעין, איסוף כספים ותמיכה במשפחות העצורים חברי האצ"ל והלח"י. תפקיד נוסף שלקח על עצמו היה הבאת אוכל לאסירי האצ"ל והלח"י בבית הסוהר במגרש הרוסים בירושלים. 

    1948
    16.3.1948 - נשא לאשה את אסתר זקס 

    1948-1965
    מנהל סניף עיתון "חרות" בירושלים. נוסף לעבודה המנהלתית כתב בעיתון חרות, תחת כינויים שונים, באתר מופיעים 1588 מאמרים שפירסם, סביר מאוד שהיו רבים אחרים שנכתבו ללא שם.
    רנ"ז שימש כמנהל העיתון בירושלים עד סגירתו, ע"י תנועת החרות שהתאחדה עם הליברלים לתנועת גח"ל. 

    1966-1976
    דובר המועצה הדתית - ירושלים. לאחר סגירת עיתון "חרות" שימש נח זבולוני כדובר המועצה הדתית בירושלים, תפקיד בו שימש עד יציאתו לגימלאות.
    בתקופה זו לא הירפה ממנו חיידק העיתונות, והוא המשיך לשלוח מפעם לפעם כתבות, לעיתון "מעריב".

    1980-1995
    החל לכתוב בעיתון "דבר" - מה שהחל כטפטוף קטן הפך לזרם אדיר של חדשות, מאמרים, כתבות, אנקדוטות ועוד, בעיקר (אך לא רק) בענייני העם היהודי והציבור החרדי.

    2004
    נפטר בגיל 94 בערב שבת, י"ג באדר תשס"ד, 5/3/2004.

    אתר נח זבולוני - חצי מאה של עיתונות ירושלמית
  • ע"י עקיבא סלע
    הצג תיאור מלא

    צבי חסיד

    צבי חסיד נולד ב-ב' בשבט תרפ"ה  (27/12/24) בגרודנה שבבלארוס .

    למד בבית הספר תרבות שבגרודנה עד למלחמת העולם השנייה. עם כניסת הגרמנים לגרודנה. נשלח לעבודות שונות והיה בגטו גרודנה, יחד עם משפחתו.

    באחת האקציות נשלח יחד עם אביו לטרבלינקה. הוא קפץ מהרכבת והצליח, לאחר כמה שבועות לחזור לגרודנה, על מנת לחפש את בני משפחתו שנותרו בגטו. לאחר שלא מצא אף אחד, הצטרף לשורות הפרטיזנים עד לסיום המלחמה.

    לאחר המלחמה שיקם את עצמו בגרודנה והתחיל לעבוד בשירות המדינה הרוסית (נדמה לי בשרות בתי הסוהר).

    במשך השנים הוא היה אחד מהבולטים בקהילה היהודית, עסק בהנצחת הנרצחים, דאג להקמת אנדרטה בכניסה לגטו, כתב בספר הזכרון של גרודנה ובמיוחד לימד עברית במחתרת, כאשר הרוסים אסרו על לימודי עברית.

    עם קבלת העצמאות של בלארוס (בשנת 1989), הוא פתח אולפן לעברית בבניין בית הכנסת הגדול בגרודנה, לימד בעיקר בני נוער, לפני עלייתם לארץ. הוא גם עסק בנושא השואה, הדריך קבוצות בגרודנה והצטרף להרבה מסעות של בני נוער במסגרת "מצעד החיים".

    הוא היה שמח לכל ביקור של קבוצה או אפילו יהודי בודד בגרודנה והיה מספר להם את סיפור חייו וסיפור העיר גרודנה היהודית

    לפני כ-3 שנים הוא עבר אירוע מוחי וכתוצאה מכך זיכרונו שובש, ההליכה קשה עליו במיוחד, הוא נעזר בהליכון, וגם הקריאה קשה לו, שכן מוחו לא יכול לחבר את האותיות. למרות זאת לא סירב להפגש עם קבוצות שבאו לסייר בגרודנה וסיפר להם את ההיסטוריה היהודית של העיר.

    בביקורי האחרון אצלו בבית, ביולי 2012, מצאתי אדם שבור, ערירי וגלמוד, כל חבריו נפטרו או עזבו אותו והוא נלחם מלחמת הישרדות מדי יום ביומו.

    ביום ששי כ"ב בטבת תשע"ג (4/1/2013) החזיר את נשמתו

     

    יהי זכרו ברוך.

    ראה  על צבי חסיד ז"ל באתר יד ושם

     

     

     דברי פתיחה שנאמרו בערב עיון וזיכרון לצבי חסיד ז"ל במלאת שנה לפטירתו, ע"י עקיבא סלע מנהל המרכז                     "מירושלים לליטא"../../../UserFiles/דברי פתיחה - חסיד.pdf

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

RSS