הכניסה לגטו היהודי מתחילה ברחוב גאונו, הוא הגאון מווילנה. הגטו היהודי נמצא במרכז העיר העתיקה של וילנה, בה נבחין בבניינים רבים שנבנו בסגנון הבארוק שבחלקם  שוכנים היום מלונות יוקרה, מסעדות צמרת, שגרירויות זרות ואטרקציות אחרות לתיירים.
מיד עם כניסתנו לרחוב הגאון נבחין על הבית הראשון מצד ימין לוח זיכרון גדול הכתוב בליטאית וביידיש, (1) מסוג הלוחות שנתקל בהם במקומות רבים בגטו היהודי, על הלוח כתוב: "במקום הזה עמד השער של הגטו הקטן, דרכו נשלחו למוות למעלה מ-11 אלף יהודים בין ה-6 בספטמבר וה- 29 באוקטובר 1941". בהמשך רחוב הגאון, עשרות מטרים מתחילתו בבית מצד שמאל, בית מס' 6, שוכנת כיום השגרירות האוסטרית (2), בעבר היה במקום הזה בית הכנסת של הקהילה היהודית, המסורת מספרת שבבנין זה נולד הגר"א. בפתח בניין השגרירות  נקבע לוח זיכרון, עליו כתוב גם בשפות יידיש, ליטאית  אנגלית וגרמנית:  "בבנין זה מהמאה ה- 16 שכן בשנים 1941-1860 בית כנסת של הקהילה היהודית".                                                                                  
בהמשך הרחוב מצד ימין, רחוב גאונו(Gaono) מס' 7, (3) שכנו משרדי הקהילה היהודית.  אם נמשיך ברחוב הגאון נגיע בסופו לרחוב גלעזער (Stikliy),זהו בעבר רחוב הזגגים, מימין נבחין במלון שנקרא על שם הרחוב, במקום זה ההסתעפות של רחוב היהודים (Zydu) מימין  וקריאסשקא (M.Antokoiskio) משמאל. אם נמשיך ברחוב היהודים נבחין מצד ימין בית פינתי, כאן גר הגאון מווילנה בשנים 1784-1795.  (4)  בהמשך יש רחבה בה עומד תבליט של הגאון ועל הקיר שלידו לוח זיכרון, עליו נכתב: "הגאון מווילנה,אליהו, חי בבית הזה שניצב כאן".                                                                    

בהמשך הרחוב נגיע לרחבת השולהויף – חצר בתי הכנסת (10), שלא נותר מהם מהומה, מה שנשאר מההפצצות נהרס אחר כך על ידי הרוסים.(5) כיום יש כאן לוח זכוכית המתאר תמונה גדולה של בית הכנסת הגדול שהיה במקום. (מפת השולהויף בעבר, בתרשים להלן) .
מעבר לשולהויף נמצא רחוב רחב, הלוא הוא הרחוב הגרמני (דויטשע גאס) שהיום נקרא Vokiĉiu   (14) הרחוב הזה היה הגבול שבין הגטו הראשון לשני, מהרחוב הזה בין הבתים 10 ו-12 הייתה הכניסה לחצר השולהויף.                                                                                                                                          
השולהויף ( היה לבם של כל בתי הכנסת, היו לו שתי כניסות ראשיות, אחת מצד הרחוב היהודי ואחת מצד הרחוב הגרמני. בשולהויף שכנו שנים עשר בתי כנסת, כמניין שבטי ישראל.                                             
בית הכנסת החשוב שבשולהויף היה בית הכנסת הגדול שנבנה לראשונה מעץ בשנת 1573.  בשנת 1592 פרצו פרעות בעיר ובית הכנסת נשרף, הוא נבנה מחדש ב-1593.  בית הכנסת היה גדול ומפואר, למרות שמבחוץ היה נראה כבית רגיל. בבית הכנסת הגדול של וילנה עברו לפני התיבה כל החזנים הגדולים וביניהם סירוטה, יואל  דוד, האחים קוסוביצקי, הרשמן ועוד. הרבה אגדות סופרו סביב בית הכנסת הגדול. אגדה אחת מספרת על מנהרה שיצאה מבית הכנסת לטראקיי, ואחרת שבית הכנסת הציל את המוני היהודים בהתקפת רוסיה על וילנה בשנת 1794, כאשר פגז תותח נפל על גגו ולא התפוצץ.