על קהילת פלונגיאן - מחוז טלז - ישיבת נובהרדוק

פלונגיאן היא עיירה בצפון מערב ליטא, על הכביש הצפוני בדרך שבין טלז לקרטינגה. העיירה שוכנת במורדות המערביים של גבעות סמוגיטין. הנהר באבראנגס, יובלו של מינג`ה , חוצה את העיירה. החלק המרכזי של העיר נמצא על הגדה השמאלית של הנהר ובגדה הימנית עוברת מסילת הברזל שמחברת את העיירה פלונגן שליד החוף עם טלז וקרטינגה, המסילה הושלמה בשנת 1932. אחרי מלחמת העולם השנייה שימשה פלונגיאן כמרכז מחוז של טלז.
מבחינה יהודית ידועה פלונגיאן כמקום שיש בה תודעת זיכרון מפותחת
חלק משטח העיר היה מיושב כבר בתקופה שלפני התפשטות הנצרות. בשפת הנהר נמצאות שתי מצודות ומערות קבורה, בהם נמצאו כלי נשק מהמאה ה-9 ומהמאה ה-14.
העיר החלה להתפתח סביב אחת המצודות שנקראת גנדינגה. מצודה זו התפרסמה במאה ה-16 כמרכז הישוב. במשך השנים היא איבדה את חשיבותה.
בשנת 1617 נבנתה על ידי המלך ואזה כנסיית סנט ג`ון. בשנת 1792 העניק המלך אוגוסטוס זכויות של מתן אוטונומיה לפלונגיאן. מכיון שהעיר ממוקמת בצומת דרכים המובילים לנמל של ליטא (קלייפדה), הפכה פלונגיאן למרכז מסחרי בו נערכים ירידים עונתיים ומתנהל בה סחר סוסים.
אחוזת אוגינסקי שנבנתה בשולי העיר, הועברה בשנת 1873 לגנרל רוסי בשם זורוב שבנה סביבה פארק עם עצים נדירים ובריכות שניזונות ממי הנהר. האחוזה עומדת עד היום וספרייתה נרכשה על ידי אוניברסיטת קובנה.
עם קבלת העצמאות של ליטא לאחר מלחמת העולם הראשונה (1918), התפתחה הכלכלה הליטאית באופן משמעותי. בתחילת שנות ה-20 נבנה בפלונגיאן מפעל טכסטיל ענק, הגדול ביותר בליטא, בו מועסקים למעלה מ-1000 עובדים. בפלונגיאן מפעלים נוספים של רעפים, עורות, מנסרות גדולות ומפעל בשר. היהודים היו מעורבים בחיי הכלכלה במידה רבה.
ישוב יהודי ידוע היה בפלונגיאן כבר במאה ה-15. הוכחות לכך נמצאו בבית הקברות היהודי הישן. נמצאו גם מסמכים מאותה תקופה המעידים על הימצאותם של יהודים באזור. בשנת 1847 היו בעיירה 2197 יהודים שהוו לפחות 2/3 מתושבי העיר. בסוף המאה ה-19 היו בפלונגיאן 3583 תושבים שרובם היו יהודים. בין שתי המלחמות ירד מספר היהודים בעיר, חלקם נסעו לדרום אפריקה ולאמריקה. בשנת 1933 היו בפלונגיאן 1815 יהודים ולפני פרוץ מלחמת העולם השנייה פחת מספרם ל-1700.
בין שתי המלחמות היו בעיר ששה בתי כנסת וישיבה אחת שלמדו בה 50 בחורים.
בעיר פעלו שלשה בתי ספר: בית ספר `תרבות`, בית ספר באידיש ובית ספר תיכון בעברית. שתי ספריות שרתו את הקהילה היהודית. בנק יהודי סייע ליהודים בפעילות הכלכלית.
עד שנת 1937 כיהן בעיר ראש עיר יהודי בשם ברוך גולדווסר. הוא קיבל מאנטאנס סמטונה נשיא ליטא מדליית הוקרה. בשנת 1937 הוא עזב את העיר והיגר לדרום אפריקה, שם נפטר בשנת 1952. בפלונגיאן גר הסופר היהודי מרדכי פלוניון (פלוגינסקי) בין השנים 1814-1883. הרב יצחק וולף אולקסוונגר,נולד ב-1825 בפלונגיאן והלך ללמוד לימודים כלליים באונברסיטה, בשנת 1878 נבחר לכהן כרב בסנט פטרבורג.
הגרמנים פלשו לפלנגיאן ב-25 ביוני 1941. מיד עם כניסתם הם רצחו, בעזרת הליטאים המקומיים, קבוצת יהודים. כל יהודי העיירה נרצחו בבורות הרצח ביער קיסון על ידי הנאצים ועוזריהם מהבטליון השני. סך הכל נרצחו 1800 יהודים.

בונקע ליד אנדרטה שהוקמה לכבודו

כיום יש בפלינגאן יהודים בודדים. יעקב בונקע הוא אחד מהיהודים הבודדים שנשארו בעיירה (הוא טוען שהוא האחרון), יליד המקום שניצל במלחמה לאחר, ששירת בצבא הרוסי. בונקע פועל מאז שחזר מהצבא להנציח את יהודי פלונגיאן שנרצחו, על ידי כמה מפעלי הנצחה: העמיד פסלי עץ ליד בורות הרצח, אסף מצבות בעיר וריכזם באזור בית הקברות היהודי, ספר על יהודי העיירה ועוד`.

רבי יוסף יוזל הורוביץ נולד, פלונגיאן ב- 1850 נפטר ב - 1919קייב שבאוקראינה). אחד מגדולי מפיצי תנועת המוסר, תלמיד הרב ישראל סלנטר, ומייסד ישיבת נובהרדוק, שביססה את בניית אישיותם של חניכיה על מוסר ועבודת מידות מעשית)

האנדרטה לזכר תושבי פלונגיאן בישראל ראו באתר

תמונות וחומרים על בית הקברות בפלונגאן ועל יעקב בונקה ראו באתר תפוז אנשים

קהילות